תכנון פיננסי משפחתי 

אחד הדברים החשובים בבניית תקציב הוא ההבחנה בין הכנסות להוצאות
כאשר אנחנו בוחנים חברה, הדבר נראה פשוט וקל,
אולם דווקא כאשר אנו מנסים להכיל את הכלל הנ"ל גבינו, כאנשים פרטיים, אנו מתקשים להפנים אותו.

מדוע?

קודם כל ההתייחסות אל הכנסות והוצאות של חברה הן בעלות רגש מועט ומוכוונות מבט לשורה תחתונה (שורת הרווח).
כאשר אנו מתייחסים אל הכנסות והוצאות שלנו, אנו מערבים כמויות גדולות של רגש.
לדוגמה: קניית בית, מהווה צורך פסיכולוגי ומקנה לנו תחושת ביטחון ושייכות, פעמים רבות אנו רואים הוצאה זו תחת סעיף השקעה (ערך הבית יגדל, אולי נשכיר אותו, נמכור ברווח).

לאור זאת הפעולה הראשונה היא בנקודת המבט שלנו, ברגע שנוכל להבין לעומק מה המשמעות של כל פעולה כלכלית עבורנו, נוכל להתייחס אליה בהתאם.

ומה אחר כך?

על מנת לייעל את הארגון (שמקרה הזה הוא אנחנו) יש בפנינו 2 אפשרויות:
א. להגדיל הכנסות
ב. להקטין הוצאות

האם ניתן להגדיל הכנסה למשק בית פרטי?
על פניו התשובה שלילית, כאנשים שכירים, המשכורת שלנו נקבעת על ידי מקום העבודה, אולם ישנם מס' דברים שאותם אנחנו יכולים לעשות על מנת להגדיל את ההכנסה (לדוג':עבודה נוספת - כמובן בכפוף למגבלות זמן ומציאת עבודה חלקית בשעות נוחות)


אולם, כמובן שעיקר הפעילות שלנו תהיה בצמצום הוצאותינו,
בשלב הראשון יש לחלק את הוצאותינו לסעיפים (רצוי ע"פ יחס מול ההכנסה)
הסעיפים הנפוצים בדר"כ הינם:
? דיור (משכנתא / שכירות, כולל הוצאות דיור) - יחס רצוי של 33% מההכנסה
? מזון - יחס רצוי של 20%
? חינוך - יחס רצוי של 20%
? תחבורה - יחס רצוי של 10%
? אחר (ביגוד, תרבות וכו') - יחס רצוי של 10%
? חיסכון - יחס רצוי של 7%

כמובן שהסעיפים הנ"ל הינם כלליים ומשתנים ממשפחה למשפחה, כמו גם היחס הרצוי.
לאחר שעשינו זאת, יש לקבוע סדר עדיפויות לסעיפים לפי חשיבותם,
המטרה המרכזית שלנו היא לבנות תקציב ללא גרעון, כלומר שלא יעלה על 100% מההכנסה,
לאחר שנשיג מטרה זו, עלינו להקטין את היחסים הגבוהים, בהתאם לסדר העדיפויות שקבענו,
ולהפנות את המשאבים המתפנים מהסעיפים הפחות חשובים עבורנו לסעיפים היותר חשובים.


בשורה התחתונה, מטרתנו היא ליצור עודף של הכנסה על פני ההוצאות, וזאת נוכל לעשות רק על ידי הבנה אמיתית של משמעות המילה הוצאות, בניית טבלה מסודרת המגדירה את כלל ההוצאות ע"פ סעיפים מרכזיים ובניית סדר עדיפויות רלוונטי עבורנו.